Anonim

הומיאופתיה

הומיאופתיה

הביקור ההומאופתי

אבחון תרופה ציד אחר תסמינים: אמנות השוואה לחקירה
  • אבחנת התרופה
  • ציד אחר תסמינים: אומנות החקירה
  • השוואה

אבחנת התרופה

הבדיקה הרפואית ואבחנה המחלה שלאחר מכן חיוניים כדי שהרופא יקבע את המסלול הטיפולי שיש לנקוט בו. הבדיקה הרפואית ההומיאופתית, על אף שהיא זהה לבדיקה הרפואית הקלאסית מבחינת שיטתיות, אינה יכולה, עם זאת, להשאיר נקודת מבט פתוחה ואמפטית יותר בניתוח המטופל והתבוננותו: במקרה זה זה בדיוק המטופל, ולא המחלה, הגיבור המוחלט. אפיסטמולוגיה הומיאופתית מוסיפה היבטים רפואיים רבים לבדיקה הרפואית, בהתאם לעיקרון הבסיסי של הדוקטרינה ההומיאופתית, זו של הדמיון: ההומאופת מחפש אחר כך תרופה שתואמת, על פי הדמיון המרבי האפשרי, לרוב הסימפטומים שהציג המטופל, אם בכלל לא, באים לאבחון מה שנקרא תרופה, כלומר לרפואה ההומיאופתית הקרובה ביותר (במובן זה דומה או דומה) לתסמינים של המטופל.

עבור ההומאופת יש חשיבות מהותית לגורם המחלה ולגורמים הסביבתיים שעלולים להפעיל אותה (נוקסה פתוגנית), אך גם תגובתיותו של האדם, מכיוון שהוא מתחיל מההנחה שאותה מחלה יכולה להתפתח בדרכים שונות מאוד וב אנשים שונים: כדי לתת דוגמא טריוויאלית, כולם יודעים ששפעת יכולה להתבטא בעוצמה שונה מאוד וסיבוכים אפשריים אצל אנשים בודדים, למרות שהגורם - נגיף השפעת - תמיד זהה.

"המטופל קיים ולא המחלה": ביטוי זה מרמז על ערך עמוק וחיוני, ראייה הומניסטית ולא רק טכנית-אינסטרומנטלית של הרפואה, כבוד עמוק לאינדיבידואליות של המטופל בביטויו המורכב והייחודי. רופא טוב (ואף יותר מכך הומאופת) לעולם לא יתמודד רק עם הגורם למחלה או הסימפטומים ככאלה, אלא תמיד יחקר כיצד האדם מרגיש ומביע, במלואו, את המחלה, כיצד הוא מתקשר עם הסביבה והעולם. הגישה המוזרה להתבוננות בסימנים ותסמינים שאומצו על ידי הדוקטרינה ההומיאופתית (מעין "ציד סימפטומים") מחייבת לאסוף כמה שיותר נתונים, על מנת להטמיע אותם מחדש על הרפואה ההומיאופתית, שכדומה, נחשבת כיעילה.

חזור לתפריט